מבוא
האנטומיה של היד הינה מיוחדת וייחודית למין האנושי היד חייבת להיות גמישה ובעלת יכולת לנוע ולהניע את האצבעות והאגודל.חוזק הינו תנאי הכרחי לעמוד במטלות היומיומיות.התנועות חייבת להיות בקואורדינציה מלאה על מנת לעמוד במשימות שדורשות דיוק ועדינות.כל המבנים שמרכיבים את היד חייבים להיות מאופסים ומתאימים אחד למשנהו ותחת שליטה עצבית מלאה.
המבנים החשובים של היד
אלה כוללים:

* עצמות ופרקים
* גידים ורצועות
* שרירים
* עצבים
* כלי דם

הצד שפונה לחזית קרוי הצד הכפי (palmar side) ואילו הצד האחורי קרוי הצד הגבי (dorsal side).

עצמות ופרקים
“היד” בנויה מ-27 עצמות.”שורש היד” (wrist) בנוי מחיבור בין שתי עצמות האמה (radius & ulna) ל-8 עצמות קטנות שקרויות עצמות שורש היד (carpal bones).

העצמות הקרפליות מתחברות לחמש עצמות המסרק (metacarpal bones).עצמות אלה בונות את כף היד.לכל עצם מסרק מתחברים הגלילים (phalanges), שלושה בכל אצבע ושניים באגודל.הגלילים מכונים גלילים מקורבים,אמצעיים,רחיקניים בהתאם למיקומם במבנה האצבע. הפרק שמחבר בין עצם המסרק לגליל המקורב מכונה פרק MCP (metacarpophalangeal).

שלושת הגלילים בכל אצבע מופרדים ע”י פרקים הקרויים פרקים בינגליליים (interphalangeal joints- IP joints). הפרק שקרוב לקצה האצבע קרוי הפרק הבינגלילי המרוחק (distal interphalangeal joint-DIP joint).הפרק שבאמצע האצבע קרוי פרק בינגלילי מקורב (proximal interphalangeal joint-PIP joint) . לאגודל שני פרקים בלבד. כל הפרקים הנ”ל מתפקדים כצירים
עליהם מתבצעות תנועות כיפוף ויישור של האצבעות (קמיצת ופתיחת אגרוף).

כל הפרקים ביד מכוסים בסחוס לבן ומבריק, בעל קפיציות קלה בזמן שמפעילים עליו לחץ.הסחוס משמש כבולם זעזועים ומשטח החלקה בעל מקדם חיכוך נמוך על מנת לאפשר תנועה חלקה וללא שפשוף.

באופן כללי ניתן לאמור שסחוס קיים בכל מקום שבו יש תנועה בין שתי עצמות.

גידים ורצועות

רצועות (ligaments) הן מבנים שבנויים מרקמה חבורית חזקה ומטרתן להחזיק את העצמות קרובות האחת לשנייה.הרצועות אשר משני צידי הפרק מטרתן למנוע כיפוף לצדדים של האצבע והן קרויות רצועות קולטרליות
(collateral ligaments).

בפרק הבינגלילי המקורב הרצועה שממוקמת בצד הכפי של הפרק חזקה במיוחד וקרויה הלוחית הכפית (volar plate) כאשר האצבע מתיישרת הלוחית נמתחת.תפקידה למנוע מן הפרק להתכופף יתר על המידה לצד הגבי (יישור יתר).אצל אנשים עם גמישות יתר של הפרקים, רצועה זו גמישה יותר מאשר אצל אחרים.

גידים הם המשכיות של השרירים ונראים כחבלים עד הגיעם לאצבע, שם הם נראים כסרטים שטוחים.מבנה מיוחד זה מאפשר לידיים את הנפח הקטן שהן תופשות.הגידים שגורמים לאצבע להתיישר נקראים גידים מיישרים.הם מתחילים בשרירים שמוצאם במרפק ואמה והופכים לגידים שעוברים מעל שורש היד וכף היד.מעל האצבעות הם הופכים לשטוחים ויוצרים מה שקרוי “הכיסוי המיישר” (extensor hood).

המכסה המיישר השטוח עוטף את האצבע. כיווץ השריר המיישר ומשיכת הגיד יגרום ליישור פרק בינגלילי מקורב המקום בו הגיד המיישר נאחז בגליל האמצעי קרוי central slip. קרע במבנה זה יכול ליצור מצב שמכונה אצבע boutonniere .הגיד המיישר שולח שלוחה מכל צד אשר מתחברת לשלוחה מן הצד השני ומבנה מאוחד זה נאחז לבסיס הגליל המרוחק בקצה האצבע.קרע במקום זה יכול לגרום למה שמכונה אצבע mallet .

שרירים

שרירים רבים של היד מתחילים באמה, כפי שראינו בגידים המיישרים.אותו הדין לגבי שרירים שתפקידם לכופף את האצבעות. חלק מן השרירים אחראי על יישור וכיפוף שורש היד בלבד וחלקם על יישור וכיפוף האצבעות.שרירים רבים תפקידם לייצב את שורש היד ולאפשר לאצבעות ולאגודל את תנועתם.
השרירים הקטנים של היד שמפעילים את האגודל והזרת מוצאם מן העצמות שבשורש היד. שרירים אלה מאפשרים לאגודל לנוע לרוחב כף היד אל מול האצבעות, תנועה הקרויה אופוזיציה.

בנוסף לשרירים אלה, ישנם עוד שרירים קטנים שמוצאם מעצמות המסרק והם אחראים על התנועה העדינה והקואורדינציה של האצבעות.

עצבים

כל העצבים בגף עליון מוצאם מחוט השדרה בצוואר.הסיבים העצביים (שמכונים באזור זה “שורשי העצב”) חוברים יחדיו למקלעת הנמשכת בצידי הצוואר ועד לכתף.במקום זה מתחילים העצבים ליד וביניהם העצבים העיקריים: רדיאליס, מדיאנוס ואולנריס. עצבים אלה מובילים מן המוח אימפולסים (הוראות) לשרירים שמניעים את הזרוע,אמה, היד והאצבעות. ובכיוון ההפוך הם מובילים מהיד למוח תחושת כאב,מגע וטמפרטורה.

העצב הרדיאלי הוא מסתובב סביב עצב הזרוע ועובר לצד הקדמי של המרפק על מנת לחדור בתעלה שמתחת לשרירי האמה ולצאת בקצה עצם הרדיוס לכיוון היד שפונה לאגודל. הוא אחראי על השרירים שמיישרים את שורש היד והאצבעות ונותן תחושה לגב היד מן האגודל ועד אצבע 3. שיתוקו גורם לאבדן תחושה באזור זה ול”יד צנוחה” דהיינו חוסר יכולת ליישר את שורש היד ו/או את האצבעות.

העצב המדיאני עובר בצד הקדמי של המרפק מתחת לשרירי האמה על מנת לחדור לתוך כף היד דרך תעלה בשורש היד, היא התעלה בה הוא יכול להילחץ ולגרום לתסמונת CTS. העצב נותן תחושה לאגודל ולאצבעות 2-3 וחצי מאצבע 4. באמה הוא מעצבב את השרירים שמכופפים את שורש היד והאצבעות ובכף היד הוא נותן ענף שמעצבב את שרירי האגודל אשר כיווצם מביא לתנועת האופוזיציה, דהיינו הבאת כרית האגודל מול כריות האצבעות האחרות במטרה לתפוס ולצבוט.שיתוקו יכול לגרום לאבדן יכולת לכופף את האצבעות ו/או להביא את האגודל מול האצבעות האחרות.כמו כן העדר תחושה באצבעות 1-3 וחלק מאצבע 4.

עצב אולנרי עובר מן הזרוע בצד הפנימי של המרפק, דרך תעלה הקרויה תעלת המרפק (cubital tunnel).פגיעה בעצב כאן גורמת לתסמונת תעלת המרפק (cubital tunnel syndrome).משם הוא ממשיך בצד הקדמי והפנימי של האמה על מנת לחדור לתוך היד דרך תעלה בשורש היד הקרויה תעלה ע”ש גויון (Guyon’s tunnel).התעלה בנויה משתי עצמות שורש היד (pisiformis ו- hamate) ורצועה שמחברת ביניהן. לאחר שהוא יוצא מתוך התעלה הוא מספק תחושה לזרת וחצי מאצבע 4 .ענפים ממנו מעצבבים את השרירים הקטנים של האגודל והאצבעות. שיתוקו גורם לאובדן תחושה באצבעות הנ”ל ולאובדן קואורדינציה בתנועת האצבעות מלווה בחולשה של היד.
לאורך כל מסעם מן הכתף ועד האצבעות, העצבים יכולים להיות מגורים במקומות רבים הן ע”י משיכה ויצירת מתח על הסיבים והן ע”י לחץ ממוקם שעוצר את זרימת האימפולסים אל היד דרך העצבים ולהיפך.

כלי דם

ביחד עם העצבים ולאורכם, עוברים כלי הדם (עורקים וורידים) אשר מספקים ומנקזים דם ליד והאצבעות.העורק הגדול ביותר הוא העורק הרדיאלי אשר מלווה את העצב הרדיאלי.ניתן למשש את הדופק בעורק זה באזור שורש היד,בצד שפונה לאגודל.העורק האולנרי “רץ” ביחד עם העצב באותו השם ודרך תעלת גויון.שני העורקים מתחברים ביניהם בצד הכפי של היד ויוצרים קשתות שמהן יוצאים ענפים שמספקים דם לאצבעות.עורקים נוספים נמצאים בגב היד וגם הם משתתפים באספקת הדם ליד.

לסיכום

היד בנויה ממספר מרכיבים אשר ממלאים תפקיד חשוב בתפקוד הנורמאלי של היד.מצבים רבים יכולים לגרום למבנים אלה שלא יעבדו בצורה התקינה ולפגיעה בתפקוד.כאשר ידינו חופשיות מפגיעות וכאבים פעולתן המסובכת והמורכבת נלקחת כמובנת מעצמה.

משהו לא ברור? יש לכם שאלה נוספת בנושא? כתבו לנו ונשמח לענות