(CMC1, TRAPEZIOMETACARPAL, PANTRAPEZIAL ARTHRITIS)

מה זה?
מדובר בשחיקה של הסחוס של הפרק (ראה ערך) שבין עצם המסרק (העצם הראשונה מבין שלושת עצמות האגודל) לבין עצם קטנה בשורש היד שקרויה טרפזיום (ראה ציור 1).

המבנה המיוחד של פרק זה מאפשר תנועות באגודל בכל המישורים - למעלה, למטה ולרוחב כף היד, ואת היכולת לבצע צביטה בין האגודל לכל יתר האצבעות. כאשר עצם הטרפזיום נגועה בתהליך גם בצדדים שפונים לעצמות הקטנות שמסביבה מדובר בדלקת שמכונה ע”י הרופאים pantrapezial arthritis .



מי נפגע במחלה זו ?
ארטריטיס של פרק זה נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. היא מתחילה בדרך כלל אחרי גיל 40. פגיעות ישנות בעבר אשר פגעו בפרק, כגון שברים, פריקות וכו’ מגדילים את סיכויי היווצרות המחלה. מקובל לחשוב שהפרקים בגוף אשר נפגעים משחיקת סחוס הם אלה שנושאים את משקל הגוף (פרקי ירכיים,ברכיים..) ואילו הפרקים האחרים (כתף, מרפק, ידיים) נפגעים בשכיחות נמוכה. פרק טרפזיו מטקרפלי הנו יוצא דופן במובן. מחקרים הראו שכאשר אנו מפעילים לחץ של 1 ק”ג בזמן צביטה בין האגודל לבין האצבעות, לפרק טרפזיו מטקרפלי מעבר עומס של 12 ק”ג (ראה תמונה 2).
מאחר ומספר הפעולות שמתבצעות במהלך היום אשר כרוכות בצביטה ואחיזה נמדד באלפים, לא פלא שהעומס על פרק זה הוא אדיר וגורם לשחיקה הדרגתית של הסחוס.

תלונות וסימנים
התלונה הראשונה היא כאב בפעילות היד שדורשת אחיזת חפצים בין האגודל והאצבעות (צביטה) כגון: פתיחת מכסה של בקבוק, סבוב מפתח בדלת, פתיחת דלת של מכונית ועוד. שינויי מזג אויר, בטמפרטורה או בלחות, יכולים אף הם לגרום לכאבים. עם החמרת המחלה גם פעולות קלות גורמות לכאבים. כוח הצביטה יורד ויכולה להופיע נפיחות מקומית . כאשר המחלה מתקדמת יותר, הפרק מתחיל להראות גדול יותר ו”מחוץ לפרק”. בשלב זה, טווח התנועה של האגודל מוגבל.

אבחנה
הסתכלות מקרוב על היד מדגימה לעתים בליטה ונפיחות באזור הפרק. הפעלת לחץ על האגודל כנגד עצם הטרפזיום גורמת לחריקות וכאבים. פירושו שהעצמות מתחככות האחת כנגד השנייה:



התנועה מוגבלת ובמקרים החמורים, כאשר הסחוס התבלה והפרק נשחק במידה ניכרת, עצם המסרק של האגודל מתעוותת לתוך כף היד. כמנגנון פיצוי, הפרק השני של האגודל מתיישר במידה מופרזת ונוצר מצב הקרוי “עיוות בצורת Z ” :

צילום רנטגן יוכיח ויאשר את האבחנה וידגים את חומרת השחיקה ומעורבות הפרקים האחרים. אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות.

טיפול
המקרים הקלים ובשלבי מחלה התחיליים, יגיבו בד”כ לטיפול שמרני שמטרתו להפחית את הכאבים והנפיחות: סדי מנוחה, תרופות נוגדות דלקת (כדורים דרך הפה או הזרקת קורטיזון מקומי).כאשר הכאבים מחמירים ומפריעים ברוב שעות היום, כולל בזמן מנוחה, יש מקום להתערבות ניתוחית. קיימות שיטות ניתוחיות רבות אשר מטרתן לבטל את החיכוך שבין שתי העצמות שנחשפו לאחר שהסחוס שעטף אותן נשחק.הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית. תהליך ההחלמה והשיקום אחרי ניתוחים אלה הינו ממושך ומייגע ונמשך בממוצע כ- 3 חודשים.

בניתוח בשיטה ארטרוסקופית כורתים זיזי העצם, רקמה דלקתית ו”ניקוי” כללי של הפרק. לפי הצורך, מבצעים כריתה חלקית או שלמה של עצם הטרפזיום. בשיטה זו מחדירים מצלמה דרך נקב קטן בעור, באמצעותה ניתן לראות את הפרק, ודרך נקב נוסף מכשירי ניתוח. מאחר ואין פתיחה נרחבת של העור והקופסית של הפרק, ההתערבות הניתוחית הינה קטנה ותהליך ההחלמה והשיקום מהירים לאין ערוך בהשוואה לניתוח המסורתי הפתוח, שבו תקופת ההחלמה נמשכת 3-6 חודשים. המקרים המתקדמים יותר נזקקים לטיפול כירורגי על סוגיו השונים: קיבוע הפרק או החלפת פרק.

משהו לא ברור? יש לכם שאלה נוספת בנושא? כתבו לנו ונשמח לענות