WRIST ARTHROSCOPY

ארטרוסקופיה (Arthroscopy) פירושו “ראיה בתוך הפרק” (Arthros = פרק, Scopy = לראות). השיטה הוכנסה לשימוש ב-1920 ע”י פרופ’ טקג’י מיפן ומאז הפכה לאמצעי אבחנתי וניתוחי בניתוחים של הפרקים הגדולים (ברכיים, כתפיים) בלי צורך לפתוח את הפרק ע”י חתך בעור. ב- 1979, עם התפתחות אופטיקות עדינות (בקטרים של 1.2-2.7 מ”מ) שניתן היה להחדיר לתוך פרקים קטנים (שורש יד, מרפק, קרסול, פרק ירך) הארטרוסקופיה של שורש היד החלה להתפתח בצעדי ענק. פיתוח מכשירי ניתוח זעירים, ידניים וממונעים, מאפשר היום התערבויות בפרק שורש היד מבלי לפתוח אותו. ארטרוסקופיה של שורש היד מקובלת ככלי אבחנתי וטיפולי רב ערך.

מבנה שורש היד:

מבט בתוך פרק שורש היד:

יתרונות השיטה:

1. ראיה בהגדלה של המבנים הפנימיים של הפרק.
2. טכניקה פולשנית מינימאלית.
3. שיקום מהיר של שורש היד.
4. תחלואה פחותה.
5. פחות סבוכים.
6. תוצאות טובות לאורך זמן.

הערך האבחנתי של ארטרוסקופיה
מבחינה היסטורית ארטרוגרפיה (החדרת חומר ניגודי לתוך פרק וצילום רנטגן) הייתה אמצעי עזר אבחנתי עיקרי של בעיות בשורש היד.עם הכנסת ארטרוסקופיה ותהודה מגנטית המצב השתנה לחלוטין:                                                                                        ארטרוגרפיה : מחברים דיווחו על אי-דיוק בבדיקות באחוזים גבוהים, עם ממצאים חיוביים או שליליים שלא היו במציאות. יתרה מכך, לכ- 74% של נבדקים עם ממצאים חיוביים בשורש יד יש ממצאים זהים גם ביד הנגדית הבריאה.
תהודה מגנטית (MRI): אמנם טכניקה לא פולשנית.בידיים של רוםא מנוסה יכולה לגלות  מצבים פתולוגיים כמו כרסום בסחוס, או פגיעה ברצועות (סקפו-לונטום במיוחד).
ארטרוסקופיה : למרות היותה אף היא טכניקה פולשנית מינימאלית, היא מאפשרת ראיה מדויקת של האנטומיה בתוך הפרק. מישוש של רקמות בעזרת מוט מישוש מאפשר לחוש אותן ואת שלמותן. יציבות הרצועות ניתנת להערכה מדויקת בעזרת מניפולציה חיצונית תוך כדי ראיה של המבנים. ניתן לראות את הקרום העוטף של הפרק ואת הסחוסים שעוטפים את העצמות. בהתאם לממצאים המנתח יכול לטפל בפתולוגיה באפן מיידי או לתכנן התערבות ניתוחית נוספת בשלב מאוחר יותר.

אינדיקציות לארטרוסקופיה אבחנתית של שורש היד:

* הערכה של פגיעות ברצועות שורש היד.
* קרע ברצועה Scapholunatum
* קרע ברצועה Lunotriquetral
* פגיעות בקומפלקס המשולש (TFCC)
* הערכה של פגיעות בסחוס העצמות של שורש היד.
* הערכה של כאב כרוני בשורש היד מסיבה לא ברורה.

אינדיקציות לארטרוסקופיה ניתוחית של שורש היד:

* שחזור ותפירה של רצועות קרועות (scapholunate and lunotriquetral)
* שחזור וקיבוע שברים תוך פרקיים של הרדיוס הדיסטלי.
* הטריה ותיקון של הקומפלקס TFCC.
* כריתה של האולנה הרחיקנית.
* שחזור וקיבוע של שברי עצם הסירה.
* שטיפה של פרק מזוהם.
* כריתת סינוביה מודלקת.
* הוצאת גופים חופשיים מהפרק.
* הטריה של שינויים ניווניים תוך פרקיים.
* כריתת גנגליון.
* ארטרופלסטיקה.

מהלך לאחר הטיפול

הפצע הניתוחי של העור, דרכו חדרו המכשירים, נתפר בתפר בודד למניעת צלקות בולטות. היד מונחת בחבישה מרופדת היטב ובסד מנוחה למשך יומיים-שלושה.לאחר מכן מותרת הפעלה הדרגתית של היד ובתום שבוע צפויה התאוששות כמעט מלאה של שורש היד. כוח האחיזה הולך ומשתפר בהדרגה במשך שבועות או חודשים, תלוי בסוג הפעולה שבוצעה.

סבוכים

הסבוכים בעקבות ארטרוסקופיות בכלל הם קלים ונדירים, וארטרוסקופיה של שורש יד איננה יוצאת דופן במובן זה. סטטיסטיקות מארה”ב וצרפת הראו אחוז סבוכים של 0.56% בלבד. הסבוכים שיכולים להופיע בשורש היד הם: זיהומים, נוירומות, פגיעה בגידים, RSD, שפשוף שטחי של העור, פגיעה עצבית חולפת עקב לחץ של חוסם עורקים, פגיעה בעור האצבעות על רקע הקפיצים המותחים של היד. עם נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, כאמור, סבוכים אלה נדירים מאד.

לסכום

ההתפתחות ביכולות הטכנולוגיות והטכניות של מנתחי היד הביאה לפריצת דרך משמעותית ביותר ושימוש הולך ומתרחב של ארטרוסקופיה של שורש היד למטרות אבחנתיות וטיפוליות. ניתן עתה לטפל בשברים תוך פרקיים, שברי עצם הסירה, זיהומים, קרעים ברצועות, פגיעות בסחוס, ושינויים ניווניים בפרק. הפרוצדורה הינה פולשנית מינימאלית ועל כן השיקום וההתאוששות מהירים עם מינימום של סבוכים.

משהו לא ברור? יש לכם שאלה נוספת בנושא? כתבו לנו ונשמח לענות