מחלה ע”ש דיפיטרן
מהי מחלת דיפיטרן ?
זהו מצב שבו הרקמה החבורית (palmar fascia) אשר מתחת לעור של כף היד יוצרת חבלים מעובים. “חבלים” אלה יכולים לגרום לאצבע להתכופף מבלי יכולת ליישרה (תמונה 2) עד לכדי מצב שהאצבע אינה תפקודית יותר. המחלה שכיחה יותר אצל אנשים ממוצא צפון אירופאי כגון: אירים, סקוטים, סקנדינביים. הרקמה החבורית הנ”ל מתחילה באזור שורש היד וממשיכה בכיוון האצבעות. מסיבה לא ידועה, הרקמה מתעבה, מתקשה ומתקצרת. רקמה דומה קיימת גם בכפות רגליים ובאבר המין הזכרי ועל כן המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי, במקרים נדירים, גם במקומות הנ”ל.
מה גורם למחלה ומי בקבוצת סיכון?
הסיבה למחלה אינה ידועה ואין לה ריפוי ע”י תרופות, פיזיותרפיה, סדים, רפואה אלטרנטיבית, סינית וכו’ וכו’. אין זה מצב סרטני או קדם סרטני. המחלה מתחילה בד”כ לאחר גיל 40 . במקרים חמורים במיוחד, באופן נדיר, ניתן לאבחנה גם אצל נערים מתבגרים. אצל הגברים המחלה שכיחה פי 7 יותר מאשר אצל נשים.קיימת שכיחות גבוהה יותר אצל חולי סכרת ואלה שנוטלים תרופות נגד אפילפסיה (”מחלת הנפילה”).
לא הוכח באופן חד משמעי שפציעות ופגיעות בידיים, גם אלה שחוזרות ונשנות על עצמן כמו במחלות מקצוע, גורמות באופן ישיר למחלה.
תלונות וממצאים
מחלת דיפיטרן מופיעה ומתפתחת באיטיות. הסימן הראשון הוא היווצרות בליטה (”קשרית” - nodule) בעור כף היד בד”כ צמוד לבסיס אצבע 4 או הזרת (ציור 3). הקשרית יכולה להופיע חודשים ואף שנים בטרם ייווצר “החבל” שיגרום לכוויצת האצבע בתוך כף היד. המחלה יכולה לפגוע בשתי הידיים בו זמנית.
הבליטה בד”כ אינה מכאיבה אך לעתים היא רגישה ללחץ או למישוש. בהדרגה הרקמה החבורית שמעל הגיד מתעבה ומתקצרת. האצבע מתחילה להתכופף מבלי יכולת ליישרה. העור מעל “החבל” נדבק אליו ונהיה דק יותר. בד”כ האצבע הרביעית נפגעת ראשונה, אחריה הזרת, אצבע 3 ובהמשך אצבע 2. הבעיה אינה כאב אלא הגבלה בתנועת האצבע. קצב התקדמות המחלה איננו צפוי ויכול להיות איטי מאד או מהיר. אנשים רבים אינם מחפשים טיפול רפואי עד הרגע שבו מופיעה הגבלה תפקודית באצבע. המבחן האופייני נעשה ע”י הנחת כף היד על שולחן: במידה ולא ניתן להניח את כף היד באופן שטוח על השולחן סימן שהמחלה נמצאת בשלבים מתקדמים (ציור 4).
כוויצה במידה בולטת מפריעה בתפקוד היומיומי כמו ברחיצת ידיים,לבישת כפפות, הכנסת היד לכיס ועוד.
הטיפול היחידי שקיים במחלה זו הוא ניתוחי והוא שמור לאנשים בהם קיימת הגבלה תפקודית. מאחר והופעת קשריות אינה פוגעת בתפקוד היד אין מקום בד”כ לניתוח על מנת להסירה. בשלב בו כף היד אינה ניתנת ליישור בהיותה מונחת על משטח ישר, התערבות ניתוחית יכולה להועיל.
טיפול ניתוחי פתוח
קיימות טכניקות ניתוחיות רבות והן תלויות בחומרת המחלה, ניסיונו של המנתח ומיומנותו. מטרת הניתוח היא לשחרר את הכוויצה ולשפר את תפקוד היד.הניתוח נעשה בהרדמה כללית בד”כ ונמשך כשעה.תוצאות הניתוח טובות בד”כ והאצבעות יכולות לשוב ליישור מלא. אולם, המחלה יכולה לחזור אפילו כעבור מספר שנים,באותו המקום או באצבעות אחרות.לעתים הניתוח אינו מצליח ליישר את האצבע אם הכוויצה נוצרת בפרקי האצבע ולא רק בכף היד. במקרים קשים במיוחד ,לאחר הסרת ה”חבל” והשגת יישור נותר חסר עור ניכר במקום ויש לנקוט בטכניקות של כירורגיה פלסטית על מנת לסגור את הדפקט שנוצר, ע”י השתלת עור, אשר נלקח ממקום אחר בגוף, באזור הדפקט. לעתים, כאשר מדובר בחסר עור מוגבל, ניתן להשאיר את הדפקט פתוח ולטפל בהחלפת תחבושות מדי יום- יומיים. הפצע ייסגר מעצמו.
שיקום לאחר ניתוח בשיטה פתוחה:
בד”כ בתום הניתוח היד חבושה ומונחת על גבס כשהאצבעות ביישור, על מנת לשמור על העמדה שהושגה בניתוח. התפרים מוסרים כעבור 7-10 ימים ואתה מקבל הפניה לריפוי בעסוק להחלפת הגבס בסד. הסד מוסר מספר פעמים ביום בהתאם להנחיית ריפוי בעסוק, על מנת לאפשר תרגול של היד. השימוש בסד יימשך לעתים בלילה למספר חודשים. אנשים רבים תוהים אם ניתן לחזור לפעילות לאחר הניתוח. כמובן שהדבר שונה מאדם לאדם בהתאם לעיסוקו ותפקודו, אך להלן מספר הנחיות: תהיה מסוגל להתלבש ולאכול ביום שלאחר הניתוח.פעולות קלות תהיינה אפשריות כעבור שבוע עד ארבע שבעות. לפעילות ספורטיבית ניתן לחזור כעבור שבוע או מספר שבועות – בהתאם לסוג הפעילות: ברור שמרים משקולות, רוכב על אפניים וכו’ יחוש רגישות מקומית באזור הפצע. לעומתו אדם שנוהג ללכת או לרוץ יוכל לחזור לפעילות מוקדם יותר ובפחות מחושים.
טיפול סגור (NA - Needle Aponeurotomy)
מדובר בשיטה ניתוחית מזערית, ללא חתכים בעור, בה השחרור נעשה בעזרת מחט שמוחדרת במספר מקומות בכף היד. בניגוד לשיטה הפתוחה שדורשת מספר חודשים עד לשיקום המלא של היד,בשיטה הסגורה מאפשרת חזרה לפעילות מלטאה תוך מספר ימים. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית ונמשך מספר דקות עד חצי שעה.
האם השיטה הסגורה טובה יותר מניתוח הפתוח?
מאחר ש-NA הינה שיטה פולשנית מזערית,ניתן להשתמש בה בשלבים הראשונים של המחלה
שכיחות ההישנות של העיוות אפשרית בכל שיטה טיפולית אך בשיטה הסגורה היא גבוהה יותר.אולם, במידה שיש צורך בהתערבות חוזרת, השיטה הסגורה פשוטה יותר ונעשית באותה הטכניקה של הניתוח הראשון,דהיינו: הרדמה מקומית,פעולה קצרה,שחרור הכוויצה ע”י מחט, שיקום מהיר. לעומת זאת, תיקון ההישנות בטכניקה הפתוחה ידרוש טיפול פלסטי מסובך בעור ושיקום ממושך.
כוויצות של פרק בינגלילי מקורב מטופל טוב יותר בשיטה הפתוחה.
ההבדל האמיתי בין שתי השיטות הינו בפרק הזמן שנדרש לשיקום לאחר ניתוח. בשיטה הסגורה ניתן לטפל אפילו בשתי הידיים עם מירווח זמן קצר בין יד אחת לשנייה ולחזור לפעילות מלאה תוך שבוע-שבועיים, לעומת השיטה הפתוחה בה פרק הזמן עד לחזרה לפעילות מלאה עשוי להימשך בין 4-6 חודשים.
שישי, 16 במרץ 2007 בשעה 18:29
שני, 19 במרץ 2007 בשעה 23:26
מבקשת לדעת:
1) אם המחלה רק נתגלתה והיא ממש בתחילתה (בליטה קטנה כ-2 ס”מ מתחת לזרת) ואין שום הגבלה, האם יש דרך אפקטיבית לעצור/לרפא אותה?
2) האם קיים קשר בין מחלת דופיטרן ללקיחת אורסוליט באופן קבוע?
3) האם יש דרך להאיט את המחלה בתחילתה , כמו ע”י תרגילים מסויימים באיזור?
תודה רבה
שבת, 21 באפריל 2007 בשעה 9:10
לאימי ולסבי יש את המחלה ביד. כמו ביד יש להם וגם לי ברגל: מין גידול בשקע כף הרגל. הגידול גורם לכאבים ולעיוות וחוסר יכולת למתוח את אצבעות הרגל.
האם זוהי אותה מחלה רק ברגל?
האם יש מידע לגבי התופעה ודרכי טיפול אחרות?
תודה רבה על העזרה.
נכון, המחלה יכולה להופיע גם ברגל ואז היא קרויה מחלה ע”ש Lederhouse . הטיפול הוא ע”י ניתוח בלבד.
ראשון, 26 באוגוסט 2007 בשעה 12:58
האם ניתן להשתמש בשיטה הניתוחית הסגורה במקררה של אצבע שלישית וזרת שלא ניתן לישר על משטח ישר?
תודה
מוסי זילבר
רביעי, 29 באוגוסט 2007 בשעה 19:44
שלום.
אני בת 56, ממוצא מרוקני, עובדת כמזכירה מזה 30 שנה.
זה מצריך אותי לכתוב כל היום וכן להקליד.
מחלת הדיפטרן התגלה אצלי מזה כשמונה חודשים לערך, והיא מתקדמת מהר מאוד. אומנם האצבעות לא התכופפו אך, התנפח מאוד בכף היד, כל פעולה שמצריכה החזקה של משהו כבד, עגול ועוד מלווה בכאב.
בכל אופן בימים אלה הציע הרופא אורטופד כמובן על ניתוח תוך חודש.
אניני יודעת מה להחליט ומה לעשות בקשר לעבודה האם עלי לבקש רופא תעשייה?
כמו- כן האם עלי לעבור את הניתוח? תודה על תשובתך המהירה.
שני, 10 בספטמבר 2007 בשעה 18:35
לפני כשנה אובחן דיפוטרן קונטרקטום בכף ידי הימנית. בהמלצת רופא מתחום הרפואה האלטרנטיבית, אני מטופלת, מזה כשנה, בדיקור סיני (אקופונקטורה). למרות זאת נוספו גושים בכף היד, אך מאידך אין כל מגבלה בתנועות כף היד: פתיחת כף היד ויישורה מתבצעים באופן מלא. האם אכן הדיקור מומלץ וכן מה מספר הטיפולים הנדרש, או האם קיים טיפול אלטרנטיבי אחר מלבד הטיפול הניתוחי?
שלישי, 10 ביוני 2008 בשעה 21:16
האם אתה התמחית ב - Needle Aponeurotomy ועל כן אין צורך בנסיעה וטיפול בצרפת? או בארצות הברית?
שבת, 28 ביוני 2008 בשעה 22:29
שלום,
שמי זהבה ואני בת 57. התגלה אצלי לפני חודשיים-שלושה בליטה בכף יד ימין, שאובחנה ע”י מומחה כף יד כחלק מהמחלה ע”ש “דיפיטרן”. הרופא המליץ להמתין חודשיים לראות כיצד מתפתחים הדברים. שאלתי היא האם אני לא מאבדת זמן בכך…? ( כרגע אני לא מרגישה שום מגבלות בכף היד, אך עיקר עיסוקי ועבודתי היא בכתיבה).
יש לציין, כי הנני חולת סוכרת ומקבלת קלונקס באופן קבוע - האם יש לזה השלכות?
בנוסף, בעבר הייתה לי בליטה דומה לזו מעל כף יד שמאל וזה עבר מאליו, האם יש קשר בין הדברים?
תודה,
זהבה
ראשון, 21 בספטמבר 2008 בשעה 8:49
האם יש בארץ מנתחים בשיטה הסגורה למחלת דיפיטרן?
רביעי, 01 באוקטובר 2008 בשעה 13:45
שלום רב, ביקרנו במרפאתך וקבענו לבעלי מועד לניתוח.
שאלה לי , האם משך ההחלמה הממושך הוא בגלל כסוי העור? ואם כן האם מקובל לערב מנתח פלסטי לאחר מכן? שכן הבנתי שההחלמה יכולה להימשך חדשים!?
תודה ושנה טובה
שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 13:50
שלום רב
יש לי מחלה דיפיטרן אני חבר ק”ח
כללית עם אתה עובדד עם כללית
תודה
שלישי, 27 בינואר 2009 בשעה 23:32
שלום!
ברצוני לדעת באיזה סד משתמשים בריפוי בעיסוק בתהליך ההחלמה מהניתוח, באיזה שלב ולכמה זמן?
האם יש ללבוש אותו 24 שעות?
בתודה מראש,
רננה.
שני, 23 במרץ 2009 בשעה 16:09
האם התערבות רפואית בשלב ראשוני של המחלה תעצור את התפתחותה? מדובר בשלב זה במספר בליטות בשתי הידיים וכיפוף קל של הזרת השמאלית כתוצאה מ’חבל’.
בתודה.
שני, 27 באפריל 2009 בשעה 15:11
שלום רב,
רציתי לשאול עד כמה המחלה נפוצה, והאם היא תורשתית?
בתודה מראש,
פזית
רביעי, 15 ביולי 2009 בשעה 20:55
שלום רב,
האם ה- NA נעשית באופן שגרתי בארץ? אם כן ע”י מי והיכן הוכשר? כמה טיפולי NA נעשו בהצלחה בארץ?
תודה,
שמי
שני, 19 באוקטובר 2009 בשעה 16:48
אני סובל ממחלה זו בכף יד ימין אצבע הזרת מכופפתת היתי אצל רופא בתחום זה ולדעתו אין מה לעשות רק ניתוח אבל לא ממליץ מאד הציע לי למתוח את כף היד השאלה האם אין פתרון מניח את הדעת שמח לקבל עצה ישימה תודה מראש.
שלישי, 24 בנובמבר 2009 בשעה 12:21
שלום רב.
יש לי מספר שאלות:
עברתי כבר ניתוח למחלה זו ביד ימין, בתל השומר. הניתוח עבר בהצלחה רבה. אבל זה הופיע לי ביד ימין באמצע האמצעית ובאמצע השנייה (מצטערת, לא יודעת איך קוראים להן) וביד זו אני כבר לא יכולה להניח את כף היד על השולחן ולישר את האצבעות. תופעה דומה יש לי ביד ימין, בין האגודל לאצבע המורה, והתחלה באצבע האמצעית והשנייה. פחות חמור. הייתי במרפאת כף יד בתל השומר, שם אמר לי רופא צעיר שלא ראה מימיו תופעה כזו, אבל אין צורך בניתוח ושלח אותי הבייתה. אין לי שום רצון להתהלך עם כפות ידיים מעוותות. האם הטיפול “הסגור” שדברת עליו מתאים במקרה הזה? האם אתה עובד עם קופת חולים מאוחדת?
אשמח לתשובות, ותודה מראש.
הניקה
שבת, 23 בינואר 2010 בשעה 17:01
שלום רב,
בעלי צריך לעבור ניתוח בכף יד ימין שנמצאת במצב קשה ו,לאחר מכן יעבור גם ביד השנייה . השאלה שלי היא בכפות הרגליים רואים כבר ניקוב (מעין חורים) ומתיחה של העור ,האם ניתן לעשות טיפול מקדים כדי למנוע החמרה ולאחר מכן התערבות כירורגית.
חמישי, 04 במרץ 2010 בשעה 18:31
ד”ר גולדברג שלום רב,
הייתי מעוניינת לדעת מה שכיחות המחלה בישראל
והאם קיימת אופציה טיפולית אחרת מלבד ניתוח,
שמעתי על שימוש בזריקות של אנזים קולגנז - האם עוזרות ? האם אפשר לקבל חומר מדעי על שימוש באנזים זה ?
אשמח לתשובתך המהירה
בברכה,
נורית
חמישי, 11 במרץ 2010 בשעה 18:31
שלום רב,
התסמינים של המחלה הזאת התחילו להופיע אצלי בכף יד ימין, לאחר שהיה לי שבר בשורש
כף היד, ולאחר ניתוח התעלה הקרפלית (סיבוך שהופיע זמן קצר לאחר השבר). אני חולת סוכרת, אבל אינני בטוחה שהדיפיטרן בא בעקבות מחלת הסכרת.
ושאלותי:
1. האם הסכרת היא רק הטריגר להופעת הדיפיטרן , שלא היה צץ אלמלא הטראומות
של השבר בשורש כף היד ולאחריה הופעת תסמונת התעלה הקרפלית??
ובמילים אחרות: האם יש קשר בין הופעת הדיפיטרן למצב כף היד לאחר השבר בכף היד
והניתוח שעברתי לאחר מכן בתעלה הקרפלית???
תודה
רביעי, 17 במרץ 2010 בשעה 2:27
שלום רב,
נהוג לציין שמחלת הדיפיטרן שכיחה אצל חולי סכרת . לעומת זאת, קראתי באתר הבית של ד”ר כרמל אבשלום שמחלת הדפיטרן יכולה להופיע לעיתים אחר חבלה או ניתוחים ביד .
אני נחבלתי ביד (שבר בשורש כף היד), וכתוצאה מכך הופיעה תסמונת התעלה הקרפלית
ועברתי ניתוח עקב כך - ומייד לאחר מכן התפתחו הגושים בכף היד שסומנו על ידי האורטופד
שבדק אותי כמחלת הדיפיטרן. ולכן, חשוב לי מאד לדעת אם אכן כפי שכתב ד”ר אבשלום - המקרה שלי עונה על קביעתו שזה יכול להופיע לעיתים לאחר חבלה או ניתוחי ביד - בדיוק כפי שאירע אצלי.
תודה.
שלישי, 25 במאי 2010 בשעה 23:02
דר’ גולדברג שלום רב
תודה על תשובתך המהירה ועל ההפניה לחומר על מחלת הדיפיטרין.לא מדובר בי כי עם בבני שהוא בן 36 והוא מפגר וגם חולה באפילפסיה ואכן כך נראית האצבע האמצעית בידו. על פניו לא נראה לי שהוא סובל מכאב בשל כך יחד עם זאת המפרק נפוח וישנה אדמומיות שמטפסת לכוון שורש האצבע. נעשו בדיקות דם ואין חשד לראומטיזם כמוכן אין שבר קיבל אנטיביוטיקה כשהיה חשד שזו אולי דלקת אך המצב לא השתפר.
עלי לציין שכל חבישה שלתחבושת או סד הוא מוריד ומפרק(שבר אצבע ביד שניה) ופירק את החבישה ואת הסד.
שאלתי היא בבקשה על מה לשים לב בהמשך? האם יש בחוסר טיפול באצבע סיכון? תודה ובברכה רינה
ראשון, 13 ביוני 2010 בשעה 13:24
שלום ד”ר גולדברג.
לאחר ניתוח ביד ימין עקב מחלת דיפיטרן הושמה ידי בגבס. כעת קיבלתי הפנייה לסד ממרפאה בעיסוק. אני מעט חוששת, איזה סד אני צריכה?, האם הוא כמו הגבס המונע ממני כל תנועה באצבעות? האם אצטרך להיות איתו לאורך כל היום, וכמה זמן אצטרך להעזר בו?
תודה ,
אילת
חמישי, 12 באוגוסט 2010 בשעה 8:21
שלום וברכה.
אני מאובחן כמה שנים בדיפטרן ביד ימין. הדבר אינו מפריע לי ואינו מגביל אותי. אני בריא מבצע פעילות ספורטיבית יום יום יומית. אני בן 68.
עד היום נמנעתי מביצוע הניתוח בגין חוסר רצון לבצע הרדמה מלאה .
למדתי מהאתר שלך שניתן לבצע הניתוח בטיפול סגור.
שאלתי האם ניתן לבצע ה”טיפול הסגור” אצלך למרות שהדופטרון אנינו במצב התחלתי.בברכה. אמיר.